יוחאי לשם · קורסים להורים
הקורסיםאודותמאמריםחזוןערוץ הווטסאפ
מאמר · עמק השלום

אי אפשר לצוות על ילד להיות בשלום

ילדים לא צריכים שופט. הם צריכים כלים ותודעה. על עמק השלום, שש חיות, ושפה חדשה שילדים יכולים ללמוד.

יוחאי לשם, עובד סוציאלי קליני ומרצה להתפתחות הילד · 4 דקות קריאה

בדקה אחת

  • "תשלימו כבר!" לא עובד, כי ביקשנו מהילדים משהו שלא לימדו אותם.
  • כשההורה שופט, תמיד יש מפסיד. ילדים צריכים מלווה, לא שופט.
  • שש חיות מעמק השלום נותנות לילד שש מיומנויות, לפי הסדר: מהסערה ועד הפיוס.

ערב. שני אחים, שלט אחד. תוך דקה יש צעקות, דחיפה ובכי. ואנחנו אומרים את מה שכל הורה אמר אלף פעמים: "די! תשלימו כבר!"

זה עובד לכמה דקות, ואז חוזר. כי זה כמו לזרוק ילד למים ולצעוק "תשחה!" בלי שמישהו לימד אותו איך.

שלום הוא לא הוראה. הוא מיומנות, ואת המיומנות הזאת צריך ללמד.

עמק השלום היא שיטה שפיתח יוחאי לשם, ובה ילדים לומדים לעבור מריב לשיתוף פעולה בעזרת שש חיות, שלכל אחת כלי משלה.

ילדים לא צריכים שופט

ההורה כשופט

  • מברר מי התחיל ופוסק
  • אחד מנצח, אחד מפסיד
  • המפסיד מחכה לסיבוב הבא
  • הילדים לומדים: הפתרון מגיע מלמעלה

ההורה כמלווה

  • מחזיק את המסגרת ושומר על בטיחות
  • נותן כלים, ולא פסק דין
  • שניהם יוצאים עם פתרון
  • הילדים לומדים: אנחנו מסוגלים

למה קודם מרגיעים

בזמן ריב, הילד לא באמת שומע אותנו. מערכת האזעקה של המוח "סוגרת את המדרגות" לחלק שחושב. לכן הסברים באמצע סערה לא נכנסים.

הקומה העליונה: המוח החושב מילים, הקשבה, פתרונות הקומה התחתונה: מערכת האזעקה כעס, פחד, "להילחם או לברוח" ✕ בסערה: המדרגות נסגרות

הגשר הצר

דן הדוב ורוני הארנבת על הגשר הצר
דן הדוב ורוני הארנבת נתקעים באמצע הגשר. אף אחד לא זז.

הגשר הצר הוא כל ריב: על השלט, על המקום ליד החלון, על החתיכה האחרונה של העוגה. ריבים הם חלק מהחיים. השאלה היא איך עוברים את הגשר בלי ששניים ייפלו למים. בסיפור, שש חיות מגיעות לעזור, וכל אחת מביאה כלי אחד.

הדרך: מחיה לחיה

1. גוףצבינרגעים
2. מיליםאריאומרים מה מרגישים
3. מיליםפילוןמקשיבים וחוזרים
4. לבשופירואים את הצד השני
5. ראשקופימוצאים פתרון לשניים
6. סגירהיוניסולחים ומתחילים מחדש

הסדר לא מקרי. אי אפשר לחפש פתרונות כשעדיין רותחים, ואי אפשר להבין את הצד השני לפני שמישהו הבין אותי. אם הם עדיין צועקים, לא מדברים על פתרונות. קוראים לצב.

שש החיות

צבי הצב

צבי הצב

כלי העצירהעוצרים, נושמים, נרגעים.

כשאנחנו כועסים, המוח בסערה. אי אפשר לדבר, להקשיב או לחשוב כשהלב דופק בכל הכוח. הצב מלמד את הדבר הראשון והחשוב מכולם: לפני שעונים, נכנסים לשריון. יד על הבטן, נשימה עמוקה, ספירה עד עשר. רק אחרי שהגוף נרגע, אפשר להמשיך לחיה הבאה.

ברגע של ריב: "אני רואה שאנחנו על הגשר הצר. בואו נעשה רגע כמו צבי הצב, נעצור ונשום."

תרגול בבית: נשימת צב בארוחת הערב: שואפים מהאף עד ארבע, מחזיקים עד שתיים, ונושפים לאט מהפה, כמו מבלון.

ארי האריה

ארי האריה

כלי ה"אני""אני מרגיש... כי... ואני מבקש ש..."

אריה אמיתי לא צריך לשאוג. הוא מספיק חזק כדי להגיד מה הוא מרגיש בלי להעליב אף אחד. במקום "אתה מעצבן" ו"את תמיד לוקחת לי", הילד לומד לדבר על עצמו: מה אני מרגיש, למה, ומה אני מבקש. משפט כזה לא מזמין התקפה בחזרה, ולכן הוא פותח את הדלת.

ברגע של ריב: "תגיד את זה כמו ארי: 'אני מרגיש... כי...', בלי להאשים."

תרגול בבית: משחק ההחלפה: ההורה אומר משפט מאשים, למשל "אתה תמיד לוקח לי!", והילדים הופכים אותו למשפט של אריה.

פילון הפיל

פילון הפיל

כלי ההקשבה"אני שומע אותך."

להקשיב זה לא רק לשתוק עד שמגיע התור שלי. פילון פורש את האוזניים הגדולות שלו וחוזר על מה שהצד השני אמר. ברגע שילד שומע את המילים שלו חוזרות אליו מפי אחיו, משהו בו נרגע. הוא מרגיש שהבינו אותו, והכעס נהיה קטן יותר.

ברגע של ריב: "עכשיו תורך להיות פילון. מה שמעת שאחותך אמרה?"

תרגול בבית: הד חיובי: כל אחד מספר משהו שקרה לו היום, והבא בתור חוזר עליו במילים שלו.

שופי הינשוף

שופי הינשוף

המשקפיים של האחר"מסתכל במשקפיים של האחר."

לכל סיפור יש שני צדדים. שופי הינשוף מוציא משקפיים מיוחדים, ומי שמרכיב אותם רואה את העולם מהצד של החבר. בסיפור, דן הדוב מרכיב את המשקפיים של רוני הארנבת ומבין שהיא לא עקשנית, היא פשוט מפחדת. זו האמפתיה, בשפה של ילדים.

ברגע של ריב: "שופי שואל: אם היית עכשיו במקום של אחיך, מה היית מרגיש?"

תרגול בבית: כיסא הפוך: מציגים ויכוח. כשמוחאים כף, עוברים לכיסא של השני ומסבירים למה הצד השני צודק.

קופי הקוף

קופי הקוף

סיעור מוחות"מנצחים יחד."

במקום להילחם על מי צודק, קופי מתנדנד מעל הגשר וזורק רעיונות, גם מצחיקים. המטרה היא לא שאחד ינצח, אלא למצוא פתרון ששניהם מרוויחים ממנו. ילד שמוצא בעצמו פתרון כזה לומד שהוא מסוגל, ולא צריך שמבוגר יכריע בשבילו.

ברגע של ריב: "קופי מחפש פתרון ששניכם מנצחים בו. מי מעלה רעיון?"

תרגול בבית: מכונת הרעיונות: בוחרים בעיה אמיתית בבית. כולם מציעים פתרונות, ואף רעיון לא נפסל.

יוני היונה

יוני היונה

כלי הפיוס"סולחים ומתחילים מחדש."

הריב נגמר, אבל הלב עוד קצת כבד. יוני היונה מגיעה עם עלה זית ומזכירה שצריך גם לסגור: מילה טובה, סליחה, לחיצת יד או משהו כיף שעושים יחד. בלי השלב הזה, הכעס נשאר מתחת לפני השטח ומחכה לריב הבא.

ברגע של ריב: "יוני מחכה שנשחרר את הכעס. איך מסיימים: לחיצת יד, מילה טובה או החלטה משותפת?"

תרגול בבית: סבב עלה זית לפני שבת: כל אחד אומר מילה טובה או סליחה למישהו מהמשפחה.

איך מלווים ילד לגדול בשפת השלום

לומדים ברגע רגוע

קוראים את הסיפור ומכירים את החיות כשכולם רגועים. באמצע ריב רק משתמשים בהן.

שפה משותפת

במקום הרצאה, משפט אחד: "בוא נהיה רגע צבים." "איך ארי היה אומר את זה?"

תופסים אותם מצליחים

"עצרת ונשמת. זה הכוח של הצב." ילדים גדלים לכיוון שבו מסתכלים עליהם.

אנחנו מדגימים

הורה שעוצר, נושם ואומר "אני מרגיש עייף", מלמד יותר מכל הסבר. וגם אנחנו מבקשים סליחה.

נותנים לזה זמן

שפה לומדים לאט. אחרי כמה שבועות תשמעו ילד אומר לאחיו: "תגיד את זה כמו אריה."

ילד שיודע את שפת השלום

המטרה איננה ילד שאף פעם לא רב. המטרה היא ילד שכשהוא נתקע על הגשר, יודע מה לעשות: לעצור, לומר מה הוא מרגיש, להקשיב, לראות את הצד השני, למצוא פתרון ולסגור את הלב. את השפה הזאת הוא ייקח לגן, לכיתה, לחברויות, ויום אחד גם למשפחה שלו.

שמרו ושתפו

כרטיס לכל חיה. אפשר לשמור, להדפיס ולתלות על המקרר, או לשלוח בקבוצה של ההורים.

רוצים ללמוד את השיטה לעומק?

בקורס "מריבות בין אחים" אני מלמד בשישה שיעורים קצרים איך מפסיקים להיות שופטים, ואיך משתמשים בגשר של עמק השלום בבית.

לקורס מריבות בין אחים